"המטפל הוא שלב בדרך, כמו פונדק דרכים, בו אפשר לקבל ארוחה טובה וקצת כוח. שם, ליד השולחן, אפשר לפגוש אנשים איתם ניתן לשוחח, לספר להם איך איבדנו את הדרך ולשאול אם הם יכולים לעזור במשהו. שם אפשר גם אולי ללון ללילה, לאבד את ההכרה לרגע, ולצאת למחרת ברגל בטוחה. אז מטפל טוב הוא פונדק דרכים – מקום בו עוצרים, מפסיקים ללכת ולטעות ומוכנים לבקש הכוונה – אך לעיתים קרובות החשובה ביותר היא ההקשבה למטופל שאומר, גם מבלי שידע זאת בעצמו, לאן הוא היה רוצה שיכוונו אותו".
(מתוך סמינר של ד"ר ז'אן מארק איסלה, מצפה רמון, דצמבר 1996)